מאת: אורית אברמוביץ' – סוצ'יאני
בתחילת עיסוקי, לפני שנים רבות, כיועצת לבתי אבות, הבחנתי ב'תופעה', שכבר אז החלה לתפוס תאוצה, ונקראה דיור מוגן. היום נדמה, שאין אדם בוגר, שאינו מכיר את המושג, מכיר קרובים השוהים בתוך דיור מוגן או ביקר בעצמו בדיור מוגן זה או אחר.
במבט לאחור, אני מבינה שלא תפסתי לעומק את המשמעויות של הדיור המוגן: מה הערך המוסף של דיור כזה? כיצד מעבר מדירה גדולה ליחידת דיור קטנה מקלה על ההסתגלות? מדוע סביבה הומוגנית "מבוגרת" משפרת את איכות החיים? כיצד תחושת העצמאות דווקא מתגברת עם כניסה לדיור מוגן? ועוד.
תוך מספר שנים, גם חברות הפרסום והתקשורת, קלטו את היתרונות, וברצונם להעביר את המסר, החלו להשתמש במונחים של "סביבת מגורים תומכת" בבואם לתאר "דיור מוגן". מונח לשוני מחד, אך בהחלט מתאר היטב את תפיסת המהות של ה"דיור המוגן" מאידך.
היום, בפרספקטיבה רחבה, שנוצרה משנים רבות, בהם נחשפתי לצורת המגורים המיוחדת "לגיל השלישי", אני יכולה להעיד בביטחון, שדיור מוגן הוא פתרון מצוין לאוכלוסייה מבוגרת.
הסרת האחריות העתידית מן הילדים, הסביבה החברתית, זמינות השירותים הנדרשים, נוכחות רפואית במקום, מערכת הסעדה ועוד, הם יתרון הגדול מסך המרכיבים. אלמנט סינרגטי זה הופך את הנמצאים בדיור מוגן לאוכלוסייה מרוצה ומאושרת והכי חשוב בעלת תוכן חיובי בחיים.
אוכלוסייה זו, המורכבת בדרך כלל מבני 70 ומעלה, השלימה מספר מעגלים בחייהם וכעת יכולים או צריכים או כדאי להם, לתת את הדעת לאיכות חייהם שלהם. אגב, תופעה די חדשה, היא הירידה בגיל הפונים לדיור מוגן, אך זה מקום לכתבה אחרת.
חשוב לציין, דיור מוגן אינו חייב להיות המפואר ביותר או בעל בריכת השחייה הגדולה ביותר. דיור מוגן, המדבר בשפה של נתינה, רצון טוב והקשבה, ייתן מענה מצוין לפונים אליו.
הכותבת היא מנכ"לית חברת קרן – חברת ייעוץ והכוונה
