כיום ישנה נטייה להתבלבל בין הדיור המוגן ובתי האבות וזאת משום שהשמות קרובים ולא תמיד אנו יודעים מה בדיוק לחפש. רבים נוטים להשתמש במונחים בית אבות ודיור מוגן, במשמעות אחת.
אכן, בראש ובראשונה, מדובר על סביבת מגורים, המיועדת לאוכלוסייה המבוגרת – הגיל השלישי ואפילו הגיל הרביעי. אך בית אבות אינו דיור מוגן.
בעוד שבית אבות מיועד לאוכלוסיה הנזקקת ליותר עזרה, דיור מוגן הינה מערכת תומכת המיועדת לאוכלוסיה עצמאית יותר, תפקודית ומנטלית.
בתי האבות נמצאים בפריסה ארצית, וכולם בפיקוח משרד הרווחה או משרד הבריאות, מציעים שירותים במגוון מחלקות:
- מחלקת עצמאים תשושים – מיועדת לקשישים עצמאים הנזקקים לסיוע בפעילות מסוימת במהלך היום אך מעבר לזה הם עצמאים לחלוטין.
- מחלקה סיעודית – מיועדת לקשישים הזקוקים לעזרה מלאה 24 שעות. קשיש סיעודי מתאפיין, בד"כ בחוסר ניידות.
- מחלקת תשושי נפש – מיועדת לקשישים הלוקים בדמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות. הטיפול הינו סיעודי מלא. מאחר והמחלה מתאפיינת, בין היתר בקשיים בהתמצאות, על המחלקה להיות סגורה.
דיור מוגן, הינו בית מוגן המיועד לאוכלוסייה העצמאית. הבית כולל בתוכו את כל השירותים הנדרשים לקיום חיים עצמאיים – דירות אישיות לכל דייר, הכוללות מטבחון, חדר שינה וסלון וכמובן חדר אמבטיה ושירותים.
שירותי בטחון ובהם איש אבטחה וצוות הנמצאים בקבלה ובודקים כל אדם הנכנס לבית. מרפאה ושירותי אחיות זמינים לכלל הדיירים. פעילויות חברתיות הכוללות חוגי יצירה, הרצאות, שיעורי ספורט ,קורסי ברידג' ומשחקי קלפים, פעילויות ערב מהנות הכוללת שירה בציבור ,משחקים חברתיים ועוד. בנוסף, מציע הדיור המוגן שירותים נלווים כמו מכבסה, שירותי ניקיון, שירותי אחזקה ועוד.
מגוון האפשרויות הכלולות בהגדרת הדיור המוגן המצויות בשוק הן דירות חדר עד דירות שלושה חדרים ולעיתים אף יותר. הכל לפי היכולת, הצורך והרצון של הדייר עצמו.
דיירים המגיעים לדיור מוגן לרוב יכולים להמשיך לחיות באותו דיור מוגן גם כשמצבם מחמיר והם נזקקים לסיוע נוסף. שירות זה מוגדר דיור מוגן תומך והוא מספק סיוע חלקי לדיירים בהתאם לצורך שלהם.
